דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
נווט למעלה
כניסה

אני בינדר

:

דף דוגמה

בית ספר שמר
pastbook1.png
הפרופיל שלי  
שם: בת -שבע דגן מצב משפחתי: בעל שני ילדים עשרה נכדים ועשרה נינים.
תאריך לידה:​

1925

מקום לידה:​

אני נולדתי בלודז' שבפולין.​

השכלה:​ למדתי בסמינר למורים וגננות שיין בפתח תקווה.    למדתי בירושלים ייעוץ חינוכי, ואחר כך בארצות הברית ייעוץ פסיכולוגי.
 
מקצוע:​

סופרת  ילדים  שבתחום השואה.​

תאריך עליה:​

ה- 2 במאי  1945​

תחומי עניין:

אני כותבת ספרי ילדים על השואה.​

 
חזוני להנחיל (ללמד+להטמיעה) ילדים קטנים בגיל הרך את נושא השואה,ושכמה שיותר אנשים
 יהויו מודעים לזוועות השואה ולמה שקרה שם ממקור ראשון .
 
החזון שלי  
דמות משמעותית עבורי
 אין מידע
חותמי
 על התרומה הייחודית שלי בהנחלת השואה לילדים, קיבלתי את אות אשת השנה בחינוך ביד ושם ב-2008 ואות יקירת העיר חולון. גם בגרמניה קיבלתי שתי מדליות על מאבק נגד השכחה .
הדלקתי משואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה  2012 על היותי חלוצה בהנחלת נושא השואה לגיל הרך. ועל הטמעת נושא השואה .
הדילמות שלי
 חשש ליצור פחדים בטרם עת בקרב הילדים ולהזיק להם .
 שמה שקרה בשואה יישכח ולא יילמדו את הלקח העיקרי של השואה חשוב ללמד על מנת שדבר כזה לא יחוזור לעולם לשום עם או לאום .
מפת ציוני הדרך בחיי
 8 במרץ-נולדה
2 במאי-שוחררה ע"י הבריטים
ספטמבר 1945-עלתה לארץ
1991-התחילה לפרסם את כתביה
1997-כנס בינלאמי של הארגון הבינלאומי לחינוך לגיל הרך שהתקיים בוורשה ונושאו "טובת הילד"
1989-מאמר נוסף"הגישה הפסיכולגית חינוכית להוראת נושא השנה"
1999-מאמר "שורדי השואה במפגש עם הילדים"
1993-ספר "המדף לילד"
2012-טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה-הדלקת משואה.
פועלי
בתקופת השואה הייתי במחנות הריכוז אושיוויץ ראונסוויק ומלחוב אני אשת חינוך  ופסיכולוגית כתבתי ספרים לגיל הרך 
 ומאמרים בנושא השואה על הדילמה בחינוך השואה ,
כתבתי ספר שירה תיעודי לבני נוער ומבוגרים בנושא השואה לקחתי על עצמי ליהיות עדות חייה
 (מסבירה על השואה מימקור ראשון) אני עושה את זה במיסגרת בתי ספר בארץ ובעולם , בצבא ישראל.
 
יצירותיה הספרותיות
 מה קרה בשואה? סיפור בחרוזים לילדים הרוצים לדעת, תל אביב: מאור, 1991.
 צ'יקה הכלבה בגיטו (סיפור), תל אביב: מורשת, 1992.
 ברוך הדמיון, ארור הדמיון (שירה תיעודית), תל אביב: מורשת, 1997 (מהדורה שנייה: 2009, ירושלים: יד ושם).
 היום בכתה לי הצפירה (שירה), ירושלים: יד ושם, 2002
 כשהרעש שכב לישון (שירים), צבר: חולון, 2006.
 לו כוכבים ידעו לדבר, צבר: חולון, 2000.
 היום בכתה לי הצפירה, ירושלים: יד ושם, 2002.
 
[עריכה] מאמריה
 "איך סיפרתי לילדי הגן על השואה?", מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה 5:17, 2007.
 "שורדי השואה במפגש עם תלמידים", בשביל הזיכרון 34 (1999), עמ' 68-66, ובאתר יד ושם.
 "יום השואה והגבורה בגן הילדים", הד הגן נ"ג (1989), עמ' 229-232.
 "ללמד שואה על פי שלב ההתפתחות של הילד, הד החינוך 32 (1989).
 "הגישה הפסיכולוגית חינוכית להוראת נושא השואה בגיל הרך", הד הגן נ' (1986), עמ' 467-474.
 על הכנס הבינלאומי ה-15 של אומפ בורשה, הד הגן מ"ב (1978), עמ' 306-303.
 "איך לגשת לנושא השואה?", לקח 2 (1991), עמ' 57-50.
 "נושא השואה בגיל הרך : לבטים והתמודדות", פסיכולוגיה בבית הספר ובקהילה, 1991, עמ' 162-148.
 "מה קרה בשואה? המדף לילד", הד הגן נ"ז (1993), עמ' 329-328.
משולחני...
כשחזרתי ארצה עבדתי כמנהלת מדור גני ילדים בעיריית תל אביב וגידלתי דור של פסיכולוגים שעוסקים בגיל הרך וגם לימדתי בסמינר שיין, שבו למדתי בעצמי.
עם השנים התחלתי לצאת לשליחויות מטעם הסוכנות, למקסיקו לשנתיים, ללונדון לשלוש שנים. במקביל העברתי הרצאות על השואה בארצות הברית, בקנדה ואפילו בברית המועצות לפני שהתפרקה. אחרי כל שליחות חזרתי ארצה וגם כאן הייתי פעילה בנושא הנצחת השואה. ביד ושם, במכללות, באוניברסיטת תל אביב.
כדי להנחיל את הנושא גם לילדים התחלתי לכתוב ספרי ילדים על השואה. את שני הספרים הראשונים שלי כתבתי בלונדון. האחד נקרא "מה קרה בשואה" והוא סיפור בחרוזים לילדים שרוצים לדעת, והשני הוא "ציקה הכלבה בגטו". אני כמובן כותבת כך שתישמר בריאות הנפש של הילד. הסיפורים נגמרים בהפי אנד, כדי לא לגזול מהם את האמונה באדם.
 
הוצאתי גם כמה ספרי מבוגרים על השואה, "ברוך הדמיון, ארור הדמיון", "היום בכתה לי הצפירה" ו"לו כוכבים ידעו לדבר", שתורגמו לכמה שפות. בנוסף לכתיבה אני מרצה בגרמניה בנושאים של שיפור אישי, ובתוכנית להוראת לימודי שואה למורים. עשו עלי סרטים שם, ובקרוב אני נוסעת לראות את הסרט האחרון שבהם, שנעשה על פי הספר "ברוך הדמיון, ארור הדמיון". בפרנקפורט תלמידי תיאטרון אפילו המחיזו את השירים שלי והעלו לבמה. עבורי זו הייתה חוויית השיא, שנוער גרמני משחק את חיי.
 
ערכים/מניעים

 אני חושבת כי השמעת סיפורי השואה לילדים תגרום לשותפות רגשית, עיצוב שיפוט מוסרי, תחנך לגילוי רחמים אנושיים ולגינוי הרשע, ותביא לעמדה פעילה של הילד להגנה עצמית בשעת סכנה.

אני איני  מגדירה את עצמי כ"ניצולת השואה" (ביטוי כמי שניצל על ידי אדם אחר), אלא כ"שורדת אושוויץ", שלחמה על הישרדותה בתנאים הקשים שהתקיימו בשואה. " גם ההצלה וגם ההישרדות תלויות בכוח הרצון לחיות, כושר הסתגלות ואף מצירופי מקרים, אמונה ומזל."

לוח אירועים
הודעה נוצר על ידי השתנה
68 שנה מאז גורשתי לאושוויץרחל קומיסרצ'יק20-05-2013
יום הולדת לאדמונד דה רוטשילדאופיר לוי20-05-2013
צוות ה-PastBook מזמין את כל חבריה למדורת ל"ג בעומר קרינה בטאט04-05-2012
יום הולדת לאמיל ברלינרשיר קצב20-05-2013
יום הולדת של ש"י עגנון שיר נחום07-05-2012
יום הולדת של ישראל אומןמאיה מנור27-04-2012
יום הולדת של הרצלקרינה בטאט22-04-2012
קבל את Microsoft Silverlight
פורום PastBook 
  
  
  
  
אין פריטים להצגה בתצוגה זו של לוח הדיונים "חוות דעת".
התמונה שלי  
עדכוני סטאטוס 
השתמש ב- SHIFT+ENTER כדי לפתוח את התפריט (חלון חדש).
  
  
  
  
07/04/2012 22:16